החלטה בתיק ב"ל 16495-09-11

1.       התובע הגיש לנתבע הודעה על פגיעה בעבודה ותביעה לתשלום דמי פגיעה בגין טענתו על כך שביום 10/9/10 הוא לקה באוטם שריר הלב, כתוצאה מפגיעה בעבודה.

2.       במכתבו מיום 17/1/11, דחה הנתבע את תביעתו של התובע, בטענה שלא היה ארוע תאונתי בעבודתו של התובע, בטענה שלחץ מתמשך בעבודה אינו נחשב כארוע פתאומי וכן בטענה שהאוטם התפתח אצל התובע כתוצאה ממחלה טבעית, וכי השפעת העבודה, אף אם היתה, היתה פחותה בהרבה מהשפעת גורמים אחרים.

3.       כנגד כך, הגיש התובע את התובענה שבפנינו.

4.       הצדדים לא הצליחו לנסח עובדות מוסכמות. לפיכך, הוגש תצהיר עדות ראשית של התובע וכן של מצהירים נוסים מטעמו, והתיק נקבע להוכחות. בישיבת ההוכחות שמענו את חקירותיהם הנגדיות של התובע ושל אחד המצהירים מטעמו, ולאחר מכן - הסכימו ב"כ הצדדים להגיש סיכומים בכתב. הסיכומים אכן הוגשו, וכן ניתנת החלטה זו.

אלה העובדות

5.       התובע, תושב צפת, יליד שנת 1954.

6.       בשנת 1979, החל התובע לעבוד כחובש וכנהג אמבולנס במד"א. מקום עבודתו של התובע הוא בתחנת מד"א בצפת.

7.       משנת 2001 או סמוך לכך, הועבר התובע לתפקיד ניהולי; התובע מונה להיות "סגן מנהל מרחב" של מרחב ירדן במד"א.

משכך, חלק עיקרי מתפקודו של התובע בעבודתו מאז, הוא בעבודה משרדית.

          במקביל, התובע המשיך לצאת כחובש מלווה באמבולנסים, מספר פעמים בשבוע.

          גם כשהתובע יצא כמלווה באמבולנסים בהיותו סגן מנהל המרחב, הוא בדרך כלל לא יצא לנסיעות של אמבולנס הטיפול הנמרץ (אט"ן), אלא רק לנסיעות באמבולנס רגיל (לבן).

מרבית הנסיעות באמבולנס הלבן היו נסיעות מתוכננות של העברות חולים ממקום למקום, ולא נסיעות דחופות למקרים שבהם יש צורך להגיע בדחיפות אל המטופל ואף לטפל בו.

8.       הקריאות המגיעות אל תחנת מד"א בצפת הן לצפת ולישובים הסמוכים (מקיבוץ פרוד במערב ועד חצור הגלילית במזרח).

בישובים הסמוכים לצפת אין בתים רבי קומות, ובדרך כלל - לא נדרש צוות האמבולנס לעלות במדרגות, אך יש מקרים שבהם גם בישובים כאלה יש בתים בני 2-3 קומות ונדרשת עליה במדרגות.

בצפת עצמה, יש גם בתים רבי קומות. בחלק מהם יש מעליות, וכשיש מעלית שניתן להשתמש בה, משתמשים צוותי האמבולנס במעלית כדי להגיע אל הקומה שאליה הם אמורים להגיע.